מחקר חדש בפאזה 3 שפורסם ב-Oncology Pro מראה יתרון בהישרדות ללא התקדמות בחולות עם תת-סוגים מסוימים של סרטן רירית הרחם שטופלו ב-Selinexor. חולות אלו הראו ירידה של כ-30% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות בהשוואה לחולות שקיבלו פלצבו במהלך המחקר.
המחקר כפול-הסמיות, רב-מרכזי העריך 263 חולות עם תגובה מלאה או חלקית לאחר השלמת 12 שבועות של טיפול משולב בטקסאן-פלטינום מחלה ראשונית בשלב IV ומחלה חוזרת תחת טיפול ולאחר כימותרפיה. בעת הגיוס לניסוי, החולות חולקו באקראי ביחס של 2:1 וקיבלו 80 מ”ג של Selinexor (n=174) או פלצבו (n=89), כאשר בשתי הזרועות, הטיפול נמשך עד להתקדמות המחלה. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות, והתוצאים המשניים היו הישרדות כוללת, ושיעור השליטה במחלה. תוצאים מחקריים נוספים כללו תת-סוג היסטולוגי ותת-סיווג מולקולרי, כולל מצב מוטציה של TP53, מצב אי-יציבות microsatellite ומוטצית POLE אקסונוקלאזית. לשתי הקבוצות היה גיל חציוני ומצב ביצועי ECOG דומים. בזמן שהמטופלות שנבדקו קיבלו טיפול משולב בטקסאן-פלטינום, 55.2% מהחולות שטופלו ב- Selinexor סבלו ממחלה חוזרת ו-51.7% מהחולות שקיבלו פלצבו סבלו ממחלה חוזרת. בקבוצת Selinexor, ל-40.2% היתה תגובה מוחלטת לעומת 44.9% בקבוצת הביקורת, ול-59.8% לעומת 55.1% היתה תגובה חלקית, בהתאמה.
ניתוח ראשוני הראה יתרון ל- Selinexor עם הישרדות ללא התקדמות של 9.2 חודשים לעומת 3.8 חודשים בזרוע הפלצבו, עם HR של 0.57 (CI 98.5%P, 0.35-0.94; = .014). בחולות עם סרטן רירית הרחם מסוג p53 wild type, נראתה הישרדות ללא התקדמות חציונית של 13.7 חודשים בזרוע Selinexor לעומת 3.7 חודשים בזרוע הפלצבו, עם HR=0.375 (CI 95%, 0.210-0.670 P= .0003).